מילון קריפטו

תוכן עניינים
מילון

עולם הקריפטו מלא במושגים שנשמעים מפחידים בהתחלה. בדיוק לשם כך ריכזנו עבורכם את המושגים שחשוב שתכירו בשביל להתחיל. המילון מסודר לפי הא”ב כאשר תחילה מופיעים המושגים בעברית ואחר כך, המושגים באנגלית שאין להם תרגום של ממש.

מושגים בעברית

אורקלים – אלו הם תוכנות העוזרות לחבר בין חוזים חכמים שהזכרנו מקודם, לעולם שמחוץ לקריפטו. לדוגמה, ברשת המסחר Binance פועלים אורקלים – כאלה המחברים בין כרטיסי אשראי או חשבונות בנק, לארנק הוירטואלי של משתמש הנמצא על Binance. ויזה היא הצד השלישי, בעזרת אורקל, היא מתחברת ל Binance, שם יש חיבור לעולם הקריפטו בעזרת חוזה חכם. בזכות האורקלים, ניתן לקנות מתוך Binance מטבעות מסוימים כדוגמת ביטקוין ישירות בכרטיס האשראי.

 

אלטקוין – זהו מושג המדבר על המטבעות הישנים, Alt מתורגם ל”ישן” מגרמנית. הכוונה במטבעות הראשוניים בעולם הקריפטו, כגון הביטקוין. אלו הם המטבעות החזקים, הגדולים בעלי נפח השוק הגדול ביותר. 

 

ביזור –  כדי להבין מה זה ביזור צריך להבין קודם כל מה ההיפך מביזור. באנגלית המושג הוא Centralized, בתרגום חופשי, “מרוכז”. הכוונה היא לחברות ורשתות מרוכזות, בהן השליטה נמצאת בידיים של חברה מסוימת. לדוגמה: Paypal היא חברה מרוכזת. כל פעולה המתבצעת, עוברת דרך השרתים של Paypal, ובתור משתמשים אנו צורכים את המוצר שלה, השירותים שלה.

ביזור הוא בדיוק ההיפך, כאשר החלטות מסוימות הן בידיים של האנשים. באנגלית, Decentralized, וכאשר בעולם הקריפטו מדברים על ביזור של דברים מסוימים, הכוונה היא שהשליטה תהיה בידיים של המשתמשים, כל החלטה תעבור גם דרכם ולא רק דרך בעלים של חברה מסוימת. עולם בו Paypal היא חברה מבוזרת לדוגמה, אומר שיהיה ניתן להשתמש בשירות דומה ל Paypal, נקרא לו, Paycal, ושם האנשים הם היחידים שאחראים על מה שקורה. כל הפעולות מתבצעות על ידי קוד וחוזים חכמים. אין “מידלמן”. ככה, גם אין רווחים אדירים למפעילי השירות שנגבה לרוב בצורת עמלות גבוהות במיוחד.

 

בלוקצ’יין – הבלוקצ’יין הוא ספר רשומות של רשת מסוימת. הבלוקצ’יין של ביטקוין הוא ספר הרשומות של כל הפעולות הנעשו אי פעם על הרשת. העברות, המרות, עסקאות וכ’ו.

 

גשרים (Bridges) – זהו מושג המדבר על מעבר בין רשת בלוקצ’יין אחת לאחרת. גשרים מנסים לפצות על בעיה משמעותית בעולם הקריפטו, אין תקשורת טובה בין רשתות בלוקצ’יין. לדוגמה: כדי להעביר מטבע מרשת הבלוקצ’יין אל אתריום לרשת הבלוקצ’יין של קארדאנו, צריך לעבור בארנק דיגיטלי לפני או רשת סחר חליפין מסוימת. העברה ישירה לא מתבצעת בקלות. גשרים באים במטרה לתקן את זה. הרשת של Polkadot היא כיום השחקנית העקרית בעולם הגשרים, ומטרתה העיקרית היא לייצר תקשורת ישירה בין רשתות בלוקצ’יין באמצעות הגשרים שהיא מייצרת. 

 

חוזים חכמים – אלו הם בעצם רשומות של קוד אשר מתכנתים כתבו על מנת להוציא דבר מסוים לביצוע. חוזה חכם יכול להיות כל דבר שיש בו תנאי. השם חוזים חכמים ייחודי לעולם הקריפטו, אך מה שחוזים חכמים עושים קיים גם בעולם האמיתי שלנו. לדוגמה: “כאשר אלחץ על הכפתור האדם בשלט – הטלוויזיה תדלק”. זה, במובן מסוים, הוא חוזה חכם. ישנו תנאי, וברגע שהוא מתבצע, קורה דבר אחר.

חוזים חכמים בעולם הקריפטו מורכבים טיפה יותר. אך הם משמשים רשתות בלוקצ’יין רבות כדי לבצע עליהן פעולות. לדוגמה: רשת החליפין המבוזרת, Uniswap. כל פעולה המתבצעת עליה, עובדת בזכות חוזה חכם. “כאשר אעביר 30 מטבעות של A, אקבל 15 מטבעות של B”. גם כאן יש תנאי, וכאשר הוא מתבצע, דבר אחר קורה. הפעולה יכולה להתבצע אך ורק בזכות החוזה החכם הקיים בתוך Uniswap. 

 

לדג’ר – זהו שם של חברה המייצרת ארנקים דיגטליים. הארנקים שלהם הם ארנקי חומרה, שאלו הם ארנקים מסוג דיסק און קי המתחברים למחשב ומספקים את הבטיחות הגבוהה ביותר, ותמיכה בכמות גדולה ביותר של מטבעות. 

 

ממשל – זהו מושג המתייחס למגוון רחב של רשתות בלוקצ’יין בהן כל מי שמחזיק במטבע הטבעי של הרשת, הופך להיות חלק מהממשל ולכן מקבל זכות הצעה על כל החלטה שתתבצע ברשת. ככל שתחזיק יותר מטבעות, כך יהיה לך יותר השפעה בממשל. לדוגמה: אם ברשת Cardano מפתחי התוכנה רוצים לבצע החלטה, הם מעלים את השאלה מול הממשל, מחזיקי מטבעות ADA, המטבע הטבעי של רשת Cardano. בעלי המטבעות מצביעים, וההחלטה שנקבעה היא זאת שתתקיים. הממשל הוא המשתמשים.

 

מנגנון קונצנזוס – הוא המנגנון בו רשת בלוקצ’יין מסוימת משתמשת על מנת לאמת את הפעולות שנעשו עליה. ישנם מספר מנגנוני קנצנזוס שקיימים כיום, ואנחנו נעבור עליהם אחד אחד.

 

מתקפת פישינג – אל לנו להתבלבל, המילה היא אינה Fishing אלא Phshing, והשם שלה הוא חלק מהמהות שלה. מתקפת פישינג היא מתקפה הנעשת על ידי משתמש מסוים ומתחזה למשהו תמים. לדוגמה, קיבלתם מייל מהבוס שלכם שאומר לכם – אנא כנסו ללינק הבא ומלאו את הפרטים המלאים. כיוון שזהו הבוס שלכם, אין סיבה שלא תעקבו אחר ההוראות ויותר מכך, זהו הבוס שלי – כדאי שאבצע מה שהוא אומר.

אך מי שלא ישים לב ויזהר, עלול ליפול למתקפת מסוג פישינג. תוכנה זדונית או האקרים מסוימים שמתחזים לבוס שלכם ובכך גונבים מידע עליכם, על החברה ועוד. 

בעולם הקריפטו דבר זה מסוכן עוד יותר, שכן האקר מוצלח יכול להתחזות ל Binance לדוגמה ולבקש ממכם לתת את המפתח הוירטואלי שלכם. במידה ויצליח, תהיה לו גישה מלאה לכל הכסף שלכם הנמצא ב Binance. 

 

סטייבל קוין – שם כולל למטבעות “יציבים”. אלו הם מטבעות המוצמדים לערך מסוים בעולם האמיתי, כדוגמת הדולר. הקיום שלהם עוזר לכלכלת הקריפטו כיוון שניתן לבנות עליהם שישארו יציבים תמיד, שכן זוהי מטרתם. כאשר ממירים דולרים לסטייבלקוין מסוים, לדוגמה: Tether, נפתחות אופציות רבות עבורנו. בעקרון, שמרנו על סכום זהה של דולרים רק שעכשיו הם נמצאים בתור עולם הקריפטו. מה שלא ניתן לקנות ישירות באצמעות הדולר, ניתן להחליף עם מטבע ה Tether.

 

סטייקינג – כמו שהוסבר למעלה, המושג מתייחס למנגנון הקונצזנוס Proof of Stake, בו משתמש ש”סוגר” את המטבעות שלו – Stake, בעצם מהמר עליהם במטרה לזכות בתשואה ותגמולים.

 

סקלביליות – המושג מתייחס לכמות העסקאות אשר ניתן לבצע על רשת בלוקצ’יין מסוימת. הסקלביליות של ביטקוין לדוגמה נמוכה מאוד, שכן ניתן לבצע רק כ 4.6 עסקאות בשנייה על הרשת. על אתריום המספר עומד על כ- 14. רשתות אחרות מצליחות לפתור את בעיית הסקלביליות עם טכנולוגיה חדישה יותר. כיום יש רשתות בלוקצ’יין עליהן ניתן לבצע 10,000 עסקאות בשנייה.


קריפטוגרפיה – שם כולל לעולם של מטבעות וירטואליים. קריפטו מגיע מהמילה Crypt – צופן. מכאן ניתן להבין שעולם המטבעות הוירטואליים יכול לתרגם גם למטבעות מוצפנים. כיוון שרשתות בלוקצ’יין רבות משתמשות בהצפנות מורכבות כדי לתחזק את הרשת שלהם ולמנוע פריצות מהאקרים.

מושגים באנגלית

Dapps – אלו הן אפליקציות הנבנות על גביהן של רשתות בלוקצ’יין מסוימת. הכוונה היא ל Decentralized Apps, אפליקציות מבוזרות. גם כן, אפליקציות שאינן נשלטות על ידי חברות ענק או ממשלות כלשהן. אלו יכולים להיות משחקי מחשב, זירות מסחר, או אפילו רשתות חברתיות כגון אינסטגרם בצורה מבוזרת. הן פועלות על ידי שימוש בחוזים חכמים. 

DeFi – זהו שם קיצור למושג הנקרא Decentralized Finance – פיננסים מבוזרים. הכוונה היא בכל מה שקשור לעולם הקריפטו, כלכלה מבוזרת. כלכלה הלא נשלטת על ידי חברות ענק או ממשלות.

DEX – זהו שם קיצור ל Decentralized Exchange – זירות מסחר מבוזרות. אלו הן בורסות מסחר שלא נשלטות על ידי חברת ענק או ממשלה מסוימת. DEX מפורסמת היא Uniswap, שכיום מרבית המסחר בעולם הקריפטו מתבצע עליה. בזכות היותה מבוזרת, העמלות שלה נמוכות ביותר. 

 ERC20 – זהו שם כולל לכל המטבעות הקיימים על רשת הבלוקצ’יין של אתריום. כיוון שהרשת של אתריום כל כך מוצלחת, ניתן להשתמש בבסיס שלה ולבנות עליה מטבעות חדשים. מטבעות אלו אינם קשורים לאתריום, מלבד כך שכל פעולה שתתבצע איתם תתנהל על הרשת של אתריום. דוגמה למטבעות ERC20 מוכרים: Tether, Chainlink, HEX

ICO – בעברית, הנפקת מטבע ראשונית – Initial Coin Offering. ניתן לראות את זה כמו הנפקה של חברה בבורסה, זהו היום בו המטבע מתחיל להיסחר בבורסות קריפטו.

Hash – האש זאת בעצם פונקציה המשמשת רשתות בלוקצ’יין רבות בקריפטוגרפיה. פונקציות של האש יכולות לקחת קובץ טקסט לדוגמה ולהפוך אותו לנתונים שניתן לפצח רק בעזרת כוח מחשוב. בזכות האשים קיימת רשת הבלוקצ’יין של ביטקוין. מחשבים נותנים מכוח המחשוב שלהם כדי לפצח האשים, ובכך יכולים לצרף בלוקים חדשים לבלוקצ’יין.

HODL – המושג התפתח בין משקיעי קריפטו חובבנים והוא ראשי תיבות של Hold On for Dear Life, תרגום חופשי, “תחזיק קרוב לכל החיים”. והכוונה היא בשיטת השקעה – רכישה ושמירה. לדוגמה: קנייה של מטבע ביטקוין, ולשמור אותו בארנק שלכם לתקופה ארוכה, ולא למכור אותו. המושג התפתח מתוך רצון שאנשים לא ימכרו מטבעות מסוימים, וישמרו אותם לטווח זמן ארוך.

Know Your Customer (KYC) – זהו תהליך נפוץ בעולם הקריפטו בו כאשר משתמשים רוצים להירשם לרשת סחר חליפין מסוימת כדוגמת Binance, עליהם לעבור שלב הנקרא KYC – הכר את הלקוח שלך. בפשטות, זהו תהליך הזדהות מול החברה, במקרה הזה Binance. כחלק מהתהליך יש צורך בהוכחת הזהות שלך בעזרת תעודות מסוימות כגון דרכון, רישיון נהיגה, חשבונות מסוימים המוכיחים כתובת מגורים, ותמונה עדכנית.

Nodes (צמתים) – אלו הם מחשבים העוזרים לרשת בלוקצ’יין מסוימת להתקיים. כדי להיות צומת, אדם מסוים צריך להוריד את ספר הרשומות של רשת מסוימת. משמע, את כל העסקאות והפעולות שאי פעם התבצעו על הרשת. לבלוקצ’יין של ביטקוין יש כיום כ 13 אלף צמתים. אלו הם 13 אלף מחשבים אינדיבידואלים המחזיקים בקובץ בתוכו רשומים כל הפעולות שאי פעם בוצעו על רשת הבלוקצ’יין של ביטקוין. כל אחד יכול להיות צומת במידה והוא רוצה, הדבר לא מעניק משהו בתמורה, מלבד הידיעה שבתור צומת אתה עוזר לרשת בלוקצ’יין מסוימת להישאר תקינה.

NFT – בעברית, נקרא לזה “ניפטי”, השם המלא באנגלית Non Fungible Token. הרעיון המרכזי מאחורי ה-NFT הוא יצירה של עולם אומנות דיגטלי. מה הכוונה? קחו לדוגמה את המונה ליזה. ישנה רק אחת כזאת בעולם, אבל ניתן לייצר אינספור העתקים ממנה. מה הופך את המקורית לכל כך מיוחדת? השנה בה היא צוירה, האדם אשר צייר אותה, האיכות והאותנטיות שלה. NFT באים לייצר את אותו הדבר רק בעולם דיגיטלי. מם מסוים הופך ליצירת אומנות אותנטית. מי שקונה NFT, קונה את כל הזכויות למקור של ה NFT המסוים הזה. כמובן שאפשר להעתיק אותו, אבל היצירה הראשונה, המקורית, בידיים של הרוכש.

Proof of Work (POW) – מנגנון הקונצנזוס הראשון והמוכר ביותר, שכן זהו המנגנון שרשת הבלוקצ’יין של ביטקוין משתמשת בו. בעברית נקרא “הוכחת עבודה” וכשמו כן הוא. בעקרון, ניתן לדמיין כל בלוקצ’יין כמו פנקס רשומות. כל עסקה אשר מתבצעת על הרשת, מתווספת לשרשרת הבלוקים – הבלוקצ’יין. במקרה של POW, הדרך שבה משתמשים מוכיחים שעסקאות ופעולות אחרות בוצעו על הבלוקצ’יין, היא בעזרת כוח מחשוב – מכאן מגיע השם, Proof of Work. במידה ואני משתמש בכוח מחשוב רב יותר מאחרים, יש יותר סיכוי שאני אהיה זה שייצור את הבלוק הבא בבלוקצ’יין. במידה ואני יצרתי את הבלוק הבא, אני אקבל תגמול – לרוב בצורת מטבעות.

כך עובדת הרשת של ביטקוין, משתמשים נותנים את כוח המחשוב שלהם, ובתמורה יש להם סיכוי לזכות במטבעות חדשים. הבעיה בסוג מנגנון זה, היא שהיא אינה שוויונית. כיום, חברות כרייה ענקיות בסין הן אלה שאחראיות על מרבית כריית מטבעות הביטקוין. הן משתמשות בכוח מחשוב אדיר שקשה לדמיין. 

החיסרון הגדול ביותר של POW, ואחת הסיבות שמשתמשים רבים לא מאמינים בסוג המנגנון הזה יותר, היא העובדה שהמנגנון הזה מזהם את הסביבה מאוד. כיום, החשמל הדרוש ליצירת הבלוקים של הביטקוין גבוה פי 3 מכל החשמל שצורכת מדינת ישראל.

בתחילת דרכו המנגנון היה נגיש יותר, וגם עם מחשב ביתי היה לכל אחד את הסיכוי לכרות מטבעות ולעזור לבלוקצ’יין להתקיים. אך כיום, המצב מאוד שונה כאמור.

Proof of Stake (POS) – זהו מנגנון הקונצנזוס המועדף על אנשים רבים, שכן אינו מזהם את הסביבה כמו POW. כיום, חלק מרשתות הבלוקצ’יין הגדולות ביותר משתמשות במנגנון ההוכחה הזה הלא הוא Proof of Stake, בתרגום חופשי – הוכחת הקרבה, או פשוט “סטייקינג”.

ברגע שמשתמש מחזיק במטבעות, יש לו את היכולת לבצע פעולה הסטייקינג. במצב כזה, הוא “סוגר” את המטבעות שלו בצד, לרוב בדבר שנקרא “בריכה”. כאשר המטבעות של אותו משתמש נמצאים ב”בריכה”, יש לו סיכוי לזכות בתגמול עליהם. 

המנגנון עובד בצורה כזאת – ככל שאתה “סוגר” יותר מטבעות, משמע יש בך יותר אמונה ברשת הבלוקצ’יין בה אתה משתמש, ומכאן יש לך יותר סיכוי להשיג מטבעות נוספים. 

יש שיגידו שגם שיטה זאת אינה שוויונית, שכן, מה אם משתמש א’ יכול לשים 1000 מטבעות ומשתמש ב’ יכול לשים רק 100 מטבעות? מן הסתם שמשתמש 1000 יזכה בתשואה גדולה יותר. אך בניגוד ל-POW, כאן התשואה היא מובטחת לחלוטין. גם אם “הקרבת” כמות קטנה של מטבעות, עדיין יש לך את היכולת לקבל עליהם תשואה.

Proof of History (POH) – הוא אינו מנגנון קונזנצוס , אלא משמש כחלק ממנגנון הקונצנזוס של Solana – אשר הוא Proof of Stake.

PoH הוא בעצם ספר רשומות של עסקאות בעלות חותמות זמן כאשר אלו מתווספות לבלוקצ’יין של סולאנה. בלוק חדש על סולאנה נוצר כל 400 מילי שניות (בהשוואה ל- Ethereum בערך 15 שניות וביטקוין 10 דקות). השעון המבוזר של סולאנה משתמש בפונקציית SHA256 כדי לייצר את אותן חותמות זמן. SHA256 נשמע מוכר כי זוהי פונקציה שקיימת גם בבלוקצ’יין של ביטקוין, וחלק ממנגנון הקונזנצוס שלו, שנקרא Proof of Work.

אלגוריתם SHA256 (Secure Hash Algorithm 256) מוגדר כאחת הדרכים המאובטחות ביותר להגן על מידע דיגיטלי. SHA 256 הוא תהליך מתמטי המייצר רצף אקראי של 64 תווים הכוללים אותיות ומספרים (hash) מכל קלט.

Proof of Authority (POA) – מנגנון זה דומה מאוד למנגנון POS, עם שינוי קטן אך משמעותי – כל אדם אשר רוצה “להמר” על המטבעות שלו ולסגור אותם, עליו לחשוף את זהותו המלאה. מכאן מגיע השם, “הוכחת סמכות”. עכשיו, מה עומדת הסיבה מאחורי הדבר הזה? POA, באה בניסיון לפתור בעיה ש POS מציגה. 

בשימוש במנגנון POS, לא ניתן לדעת מה הכמות שמתשמש מסוים “הקריב” שווה בשבילו. לדוגמה: משתמש א’ הקריב 1000 מטבעות, שהם סה”כ 1% מכלל המטבעות שיש לו. לעומת זאת, משתמש ב’ הקריב גם הוא 1000 מטבעות, אך אלה הם 20% מסך המטבעות שיש לו.

בעזרת POA, כל מי שמשתמש ברשת יוכל לדעת בדיוק מי האנשים אשר הקריבו סכומים על מנת להיות חלק מהרשת, ובכך לוודא שכולם אכן מעוניינים בטובתה המלאה של הרשת, ולא בטובתם האישית. 

הבעיה ש POA פותרת יכולה להסתכם בכך – משתמשי רשת הבלוקצ’יין רוצים לדעת שכל אדם שמשתמש ברשת מעוניין בטובתה של הרשת. בעזרת POA, תהיה לכולם שקיפות מלאה לגבי נכונות ההקרבה של כל אחד.

אם אהבתם את המאמר שתפו אותו בבקשה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך
המרה לקריפטו
ביטין (Bitin) המדריך המלא

ביטין (Bitin) היא חברת חלפנות מטבעות דיגיטליים ישראלית שהוקמה בשנת 2017 בעקבות הביקוש העולה בקרב הישראלים להיכנס לתחום הקריפטו. ביטין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מעוניינים בליווי אישי בחינם?
כל שבוע בקריפטונר אנחנו עושים הגרלה בין כל חברי קבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו והזוכה מקבל שיחת ייעוץ של שעה בחינם עם אביעד עומסי שותף-מייסד קריפטונר (שווי השיחה ₪400)

בשיחה תוכלו לשאול כל שאלה בנושא שקשור למטבעות דיגיטליים, משאלות למתחילים וצעדים ראשונים עד אסטרגיות מסחר מתקדמות.

מה צריך לעשות כדי להצטרף?
פשוט להצטרף לאחת הקבוצות שלנו בקישור למטה.
ההגרלה מתבצעת בכל יום שלישי פעם בשבוע.